על עידן עדות, דוקטורנט החוג, ומסעותיו בקיץ 2023

שמחים ושמחות להציג את דוקטורנט החוג, עידן עדות, אנתרופולוג, סופר, איש מסע וצלם, אשר חוקר את התרבויות הילידיות של יבשת אמריקה, מסעות, רעיונות וזיכרון תרבותי. הוא מלווה משלחות ומסעות בעולם, מוביל פרויקטים חברתיים, מעביר סדנאות והרצאות, משמש כעוזר הוראה ועוזר מחקר במחקרים שונים.  

ספר לנו על עצמך...את עבודת התיזה שלי עשיתי בחוג לאנתרופולוגיה. כתבתי על האופן שבו ׳אינדיאניות׳ מתמקמת במרחב הזהות הישראלית - במסגרת עבודת השדה שלי מיפיתי את שדה ה׳אינדיאניות׳ בישראל והתגוררתי בקרב השבט ה׳יהודיאני׳.המחקר הנוכחי שלי יעסוק במשמעותם של מסעות בזיכרון התרבותי של הנוואה (Nahua), העמק המרכזי של מקסיקו ובמשמעותו של היישוב טפטלאושטוק (Tepetlaoztoc) כצומת דרכים כבדת משקל במסעות אלה בין העשורים הראשונים של המאה החמש-עשרה ועד סוף המאה השבע-עשרה. המחקר עתיד להיות מחקר אתנו-היסטורי שיעשה שימוש בגישה של ׳פילולוגיה חדשה׳ שמשתמשת בטקסטים מהתקופה הקולוניאלית שנכתבו על ידי האנשים המקומיים בשפתם ובדרכם בכדי להבין את ההיסטוריה והמציאות התרבותית מנקודת המבט הילידית ככל האפשר.  

ומה עשית בקיץ? לאחרונה שבתי ממסע המחקר הראשון במסגרת המחקר הזה במקסיקו. במסגרתו ביקרתי בארכיונים שונים, במוקדי עניין בולטים ובכפר טפטלאושטוק - שם התוודעתי לחיי הכפר (שהיה והננו פרשת דרכים משמעותית), לקהילה ולתרבות המקומית ולשפה הילידית שעדיין נוכחת. קישור לדף הפייסבוק שלי - www.facebook.com/idanedut

וכמה תמונות מהדרך...  

ברכות לזוהר פורשיאן על קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה!

ד"ר זוהר פורשיאן (Zohar Porshyan) מאמץ במחקרו את הגישה האתנו-היסטורית ובוחן את מרחב החוף האטלנטי של מפרץ קאמפצ'ה - דרום מפרץ מכסיקו. מטרת המחקר הייתה לבחון את תפקידן של תרבויות החוף בכלל, וערי הנמל שלהן בפרט, במסגרת האינטראקציות הבין-תרבויות בתקופה הקריטית של תום התקופה הפוסט-קלאסית באמריקה התיכונה ועם השלבים המוקדמים של גילוי אמריקה וכיבושה [1441 -1541]. במוקד תשומת הלב של המחקר עמדו תרבויות היוקאטק-מאיה והצ'ונטאל-מאיה מצידו האחד של המפרץ, ותרבויות הטוטונאק והמשיקה מצידו השני. כך גם נבחנו משלחות החקר המוקדמות שיצאו מהאי קובה בחסות הכתר הספרדי ופעלו לראשונה באזורים אלו. נקודת המוצא במחקר זה היא, כי אינטראקציות בין-תרבויות אשר התבססו על היבטים תרבותיים, פולחניים, פוליטיים, צבאיים וכלכליים בקרב הקבוצות האתניות - הועידו את תרבויות החוף לשמש כראש-גשר עבור "הברית המשולשת האצטקית", מחד, ויצרו את התנאים המקדימים המתאימים ל"גילויין" ולשיעבודן של מכסיקו ויוקאטאן על ידי ה'קונקיסטאדורים' - הכובשים הספרדיים, מאידך. בעזרת ניתוח ופרשנות חדשה של מגוון מקורות ראשוניים ומשניים, החל בכתביהם של כרוניקאים ספרדיים, דרך כתבים ילידיים-קולוניאליים, מקורות פיקטוגרפיים וקרטוגרפיים, מסמכים ארכיוניים מסביליה ומכסיקו-העיר, ועוד, מאיר המחקר של פורשיאן בזרקור רב עוצמה את ייחודו של מרחב החוף האטלאנטי של מפרץ קאמפצ'ה כמרחב הדומיננטי בתולדות אמריקה התיכונה - מתנועת המיתוסים המייסדים של התרבויות הילידיות ועד לראשית ההתבססות הקולוניאלית של האימפריה הספרדית ב'עולם החדש'.

ברכות לבן שמואלי על זכייתו במלגת הצטיינות לשנת תשפ"ג!

ברכות לבן שמואלי על זכייתו במלגת הצטיינות לתלמידי.ות תואר שני, שנה ב', במסלול המחקרי לשנת תשפ"ג!  

המחקר של בן בוחן את דמותו של האל דיוניסוס ואת האופן בו הוא מוצג בהיבטים שונים של התרבות ההלניסטית המוקדמת, בדגש על הממלכה התלמית במצרים. הממלכה התלמית – מִצרית במהותה אבל דוברת יוונית – היתה המעצמה ההלניסטית המובילה במאה השלישית לפנ׳, בעלת שושלת יציבה ומשאבים כבירים. מלכיה עסקו רבות בדמותו של דיוניסוס. בנוסף לכך, מלומדים שפעלו בה הפיקו טקסטים אמנותיים ועיוניים בעלי נקודות התייחסות מגוונות לאל זה. התקופה ההלניסטית הייתה עבור היוונים תקופה של הסתגלות למציאות שונה מאוד מזו של התקופה הקלאסית. המחקר מתמקד אמנם במאה התלמית, אך הוא עשׂוי לתרום להבנת התקופה כולה, דרך התמונה המשתקפת מדמותו של אל מרכזי אחד בתרבות הנתונה לתהפוכות ולשינויים.

ברכות לנתן רון על ספרו החדש!

החוג להיסטוריה כללית מברך את ד"ר נתן רון על ספרו החדש:

Nicholas of Cusa and MuhammadA Critical Revisit

[Peter Lang Verlag]

תקציר:

Nicholas of Cusa (1401–1464), thinker, polymath, and cardinal, had a long-standing interest in Islam. To date, however, no work has satisfactorily dealt with his volatile attitude towards the Islamic faith and the Ottoman Turks. This book revisits Nicholas of Cusa’s attitude towards Islam, criticizing previous work that has overlooked Cusa’s involvement in preparations for a crusade, and the significance of Cusa’s polemical A Scrutiny of the Koran (Cribratio Alkorani) of 1461. The book also addresses the prevailing image of Cusa as a dove of peace and champion of interreligious dialogue, and suggests an alternative and more complex picture which takes account of Cusa’s crusading activities and his attitude towards Muslims and Jews.A significant new study, Nicolas of Cusa and Mohammed will appeal to students and scholars interested in the Renaissance, Humanism, church–state relations, the history of the crusades, and Nicholas of Cusa’s life and works.  

ברכות חמות, נתן!