פולחני האש: ממדורות לנרות

 כתבתו של ד"ר משה בלידשטיין ב"בחברת האדם - אנתרופולוגיה בישראל ובעולם"

מהבערת מדורות והקרבת קורבנות במדורה, להדלקת נרות בכנסייה ובחנוכיה, אש היא נוכחת קבועה בטקסים ופולחנים רבים. משה בלידשטיין מהחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה כותב לבחברת האדם על המעבר מטקסי בערה שכללו הקרבת קורבנות ושריפת מזון בדתות העתיקות, לשימוש עדין יותר בנרות כפרקטיקה רוחנית בתפילה הנוצרית וגם ביהדות.

הקרבה לאש מגיעה מתוך העיניין הגדול בה: היא מקפלת בתוכה את השימוש באור המופץ, במשחק בין צל ואור, היא מחממת ועוזרת לבישול ועוד. לצד היומיומיות של האש, ניתן לראות בה כישות מיסטית, המשחקת ופועלת לפי רצונה. לנוכח תפקודים רבים כל כך, בייחוד בתקופה ומקום שבהם אין אמצעים אחרים לבצע את רוב התפקודים הללו, ולנוכח הגמישות הצורנית, המרחבית והכרונולוגית שלה, אין זה מפתיע שהאש היא מכשיר רב-גוני, כמעט הכרחי, לביצוע טקסים מהעולם העתיק ועד ימינו, ושהאש בצורותיה המגוונות היתה תמיד סמל דתי רב עוצמה.

לכתבה המלאה