הפקולטה למדעי הרוח I אוניברסיטת חיפה I החוג להיסטוריה כללית Department of General History I Haifa University I Faculty of Humanities - הנחיות לכתיבת עבודה סמינריונית

top

הנחיות לכתיבת עבודה סמינריונית

מטרות העבודה

לתרגל יכולות כתיבה אקדמית, ניסוח, וטעינת טיעון;

לתרגל קריאת חומר מחקרי וברירת החלקים הרלוונטיים ביותר מתוכו, תוך גישה ביקורתית על החומרים;

לתרגל מציאת מקורות ראשוניים רלוונטיים וניתוחם באופן היסטורי לאור הטענה;

להכיר לעומק נושא היסטורי.

היקף: בערך 8,000 מילים.

מספר מקורות ראשוניים: אחד או יותר, בהתאם לנושא.

מספר מקורות משניים: לפחות עשרה.

 
שלבים בכתיבת עבודה
1. איתור נושא

נושא מוצלח צריך להיות א. בהיקף מתאים. כלומר, על הנושא לא להיות רחב מדי ולא צר מדי. ב. לרתק (או לפחות לעניין) את הכותב/ת.

מומלץ לחשוב על נושא שעניין אתכם/ן מתוך השיעורים או חומר הקריאה (או נושא אחר שמעניין מסיבה כלשהי), אם הוא צר מדי – להרחיב אותו, ואם הוא רחב – לצמצם אותו. רוב הנושאים המוצעים הם בהתחלה רחבים מדי. צמצום אפשרי, למשל, דרך התמקדות בתקופה מסוימת, בהיבט מסוים של השאלה, בדת או מקום מסוים, בטקסט מסוים, וכדומה. 

לדוגמה: נניח שחשבנו על הנושא הכללי "תפיסות גיהנום בעולם העתיק". זהו נושא רחב מדי. נוכל לצמצם אותו, למשל, כ"תפיסות גיהנום בנצרות המוקדמת", או כ"תפיסות הגיהנום בבשורה על פי מתי", או "תפיסות הגיהנום וריטואל הקבורה בעולם העתיק".

2. שאלה וטיעון

ננסה לנסח את הנושא כשאלה וטיעון. למשל, בדוגמה לעיל: "מה הקשר בין תפיסות הגיהנום לבין ריטואל הקבורה?" או: "מה היה חדשני בתפיסות הגיהנום בנצרות המוקדמת?". מכאן ננסה להגיע לטיעון: "אני טוענת כי לא היה כל קשר בין תפיסות הגיהנום לבין ריטואל הקבורה"; "אני טוען כי הנצרות המוקדמת יצרה מהפכה בתפיסות הגיהנום".

3. איתור, ברירה וקריאה של חומר מחקרי (מקורות / ספרות משנית)

סכמו תוך כדי קריאה, העתיקו פסקאות מרכזיות, כתבו הערות ומחשבות תוך כדי. חישבו האם אתם מסכימים עם הכותבים, האם הטיעונים שלהם מחזיקים מים. קריאה תוך כדי כתיבה מוצלחת ומשמעותית הרבה יותר מקריאה סתם, וגם תחסוך זמן בהמשך בחיפוש חומרים.

בדקו האם יש קונצנזוס במחקר בנושא ובנושאים קרובים, או שיש חוסר הסכמה במחקר.

חשוב שהספרות המשנית תהיה:

א. איכותית ואקדמית. ככלל אצבע, מאמרים או ספרים משישים השנים האחרונות שיש בהם מספר משמעותי של הערות שוליים המפנות לספרות משנית וראשונית הוא איכותי. ניתן להשתמש גם במקורות משניים לא אקדמיים, אך אלה יהיו בנוסף לספרות האקדמית ולא במקומה. ככלל, אם לא מדובר בקלאסיקות עדיף להתמקד בספרות המשנית מהעשורים האחרונים.

ב. רלוונטית. ככל שהספרות המשנית תעסוק ישירות בנושא המצומצם שלכם/ן ואף בטקסטים הראשוניים המסוימים שבהם תידונו, כן ייטב. השקיעו במציאת ספרות כזו, הדבר ישפר מאד את איכות הטיעון, קריאת המקורות והעבודה ככלל.

4. איתור וברירת מקורות ראשוניים / ספרות ראשונית

המקורות הראשוניים הם ליבת העבודה הסמינריונית ועליהם יקום או יפול דבר. עליכם לאתר ולברור את המקורות עליהם תתבסס העבודה ולבנות את העבודה סביבם. איתור המקורות הראשוניים יכול להעשות בדרכים שונות (ומשתנה מאד מתקופה לתקופה), אך דרך נוחה בכל התקופות היא מעקב אחר הפניות מהספרות המשנית.

גם כאן, קראו תוך כדי כתיבה. מספר המקורות הדרוש ואורכם משתנה לפי הנושא. לאחר שנמצאו מקורות רלוונטיים, שאלו את עצמכם/ן שאלות: האם הטקסט מובן, ואם לא, איזה מילים עלי לפרש? מתי נכתב הטקסט? באיזה שפה? מי כתב אותו? מה הז'אנר של הטקסט? מדוע נכתב הטקסט, ומדוע נכתב באופן שנכתב ולא אחרת? איזה אינטרסים עשויים להיות למחברים? איך אפשר לנתח את הטקסט בכדי לתמוך או לסתור את הטיעון שלי? העזרו במקורות משניים העוסקים ישירות בטקסט הזה ודנים בו.

5. כתיבה

הכתיבה צריכה להיגזר מהטיעון. כלומר, רוב העבודה צריכה להיות מוקדשת לתמיכה או סתירה של הטיעון דרך ניתוח של הספרות הראשונית ובעזרת הספרות המשנית. מבנה העבודה נועד לעזור לפיתוח הטיעון או חלקיו השונים. בכדי לא לכתוב סתם על נושאים לא קשורים, שאלו את עצמכם/ן: האם הפסקה, תת הפרק, או הפרק שכתבתי קשורים לטיעון?

הנה מבנה עבודה לדוגמה:

1. שער
2. תוכן עניינים
3. הקדמה:

א. רקע היסטורי ונושאי קצר (לא יותר מעמוד!)
ב. ניסוח מפורש וברור של הטיעון, שיתחיל במילים: "אני אטען כי :"
ג. הסבר קצר כיצד בכוונתכם/ן לתמוך בטיעון.

4. פרק א': תמיכת הטיעון במקרה מסוים / בתקופה מסוימת / בהיבט מסוים.


א. הצגת ספרות משנית נבחרת הנוגעת לתת-הנושא המסוים הזה, תוך ביקורת, עימות והנגדה בין מחקרים שונים.
ב. הצגת ספרות ראשונית נבחרת הנוגעת לתת-הנושא המסוים הזה, תוך הסבר, ניתוח וביקורת. מומלץ להשתמש בקריאה צמודה של טקסט מסוים, ציטוטו אם הוא לא ארוך מדי, שאילת שאלות היסטוריות עליו ומענה עליהן. כל זאת תוך התייחסות מתמדת לטיעון ולספרות המשנית.
ג. סיכום קצר של הפרק, ומצב הטיעון לאור הפרק.


5. פרק ב': כנ"ל על תת-נושא מסוים שני.
6. פרק ג': כנ"ל על תת-נושא מסוים שלישי.
7. סיכום: הסבר כיצד הוכח או נסתר הטיעון במהלך העבודה, בתת-הנושאים השונים ובאופן כללי.
8. ביבליוגרפיה

 

כמובן, אין הכרח דווקא לשלושה תתי-פרקים. המטרה הדוגמה היא להראות את היחסים בין חלקי העבודה: הקדמה וסיכום – לא יותר מ-10% כל אחד, פרקי העבודה העיקריים – 80%. הדגש הכמותי והאיכותי צריך להיות על ניתוח של מקורות, ראשוניים ומשניים, לאור הטיעון.

דגשים

  • חשוב לציין, השלבים כאן אינם בהכרח לפי הסדר. כלומר, הרבה פעמים נשנה את הטיעון לפי הספרות שנקרא, נמצא ספרות משנית או ראשונית במהלך הכתיבה, ואף נשנה את הטיעון במהלך הכתיבה, נכתוב מחדש חלקים שכבר נכתבו לאור מידע נוסף, וכדומה. גם הכתיבה לא חייבת להיות לפי הסדר. בדרך כלל נוח להתחיל מאחד הפרקים, להמשיך לפרק נוסף, ואז לנסות לכתוב הקדמה וסיכום לאור הפרקים הללו.

  • הרשימה הביבליוגרפית והערות השוליים יערכו על-פי סגנונות ציטוט מקובלים; אפשר לבחור כל סגנון ציטוט כל עוד יש אחידות לאורך העבודה כולה. לפירוט על סגנונות הציטוט ראו פה. אפשר ומומלץ להשתמש בתוכנות לניהול ציטוטים, שיחסכו הרבה עבודה. הרשימה צריכה לכלול את כל הפריטים הביבליוגרפיים ששימשו אתכם בעבודה. אין לציין פריטים שלא קראתם או שלא נזכרו בגוף העבודה.

  • העתקה ממקור אחר בלי לציין אותו אסורה.
  • ניתן להעתיק כמה משפטים ממקור משני פעמים ספורות לאורך העבודה, בכדי להדגיש נקודה מסוימת, וכמובן להפנות לאותו מקור ולהוסיף במרכאות ציטוט. מעבר לכך, עבודה שחלקים ניכרים ממנה הם העתקה מילה במילה ממקור משני (או תרגום מילה במילה ממקור משני), גם אם יש הפניה לאותו מקור, לא תקבל ציון.
  • מומלץ להפנות למקור משני כל כמה משפטים, ובייחוד, בכל מקום שבו נכתב משהו שאינו טריוויאלי. ההפניה צריכה להיות לדף מסוים במקור המשני (או לרצף דפים), אלא אם מדובר ברעיון כללי שנמצא בכל המאמר אליו ההפניה.