תלמידי/ות מחקר

תלמידי/ות מ"א

ערן מור

מעורבות פולנים בפוגרומים נגד יהודים במהלך ואחרי מלחמת העולם השנייה

מנחה: פרופ' שטפן איריש

בעבודה אבקש לבחון את מעורבות העם הפולני בפוגרומים נגד היהודים לאחר מלחמת העולם השנייה בשנים 1946-7 ואת ההקשר למאורעות המלחמה. השאלה שאבקש לבחון היא האם הייתה יוזמה ממשלתית פולנית מוכוונת לביצוע פוגרומים, כדוגמת האידיאולוגיה הנאצית והתנהגות השלטון הסובייטי של סטאלין. אבקש לבחון את המוטיבציה מאחורי הפוגרומים, האם נבעה מסיבות מקומיות, כמו מצוקה כלכלית ותחרות על משאבים לאחר המלחמה, או האם כוונה מלמעלה. אם כוונה מלמעלה, האם על ידי שלטון פולני סוברני או על ידי שלטון חיצוני כמו משטרי הכיבוש הרוסי והנאצי בזמן המלחמה ושליטת הנ.ק.וו.ד בפולין לאחר המלחמה.

יעל ברקוביץ'

פיקוח מול הגנה - התנגשויות לצד השפעות הדדיות: המפגש ברחובות אנגליה בין שוטרים לבין נשים בין השנים 1860-1914

מנחה: פרופ' חיה שפייר-מקוב

המחקר שלי עוסק במפגשים שנערכו ברחובות הערים הגדולות באנגליה בין שוטרים לבין נשים בין השנים 1860 - 1914. מטרת המחקר היא לשפוך אור חדש על תפקוד המשטרה בתקופה הנדונה ועל מצבן של נשות מעמד הפועלים, זונות, נשות מעמד הביניים וסופרג'יסטיות במרחב הציבורי. אני מנתחת את תגובות הנשים למפגש עם השוטרים כחלק מרכזי ומהותי במחקר, מתוך הנחה כי מחקר מערכת היחסים ללא התייחסות לנשים כסוכנות הוא מחקר חסר. נקודת מבטה של המשטרה מוצגת במחקר ממספר זוויות. אני מתייחסת להנחיות הרשמיות של הפיקוד הגבוה וגם לשוטרים בדרגות הנמוכות שסיירו ברחובות, ומציגה את תפקודם המעשי ברחוב מעבר להנחיות המפורשות. בכך אני בודקת באיזה אופן ביטאה המשטרה בפועל כזרוע מבצעת את תפיסות המגדר הרווחות בשלטון. על רקע התפתחות הערים החדשות ושינוי מעמד הנשים בחברה במאה ה-19 באנגליה, משקף המפגש שנערך ברחוב בין שוטרים לנשים חלק ניכר מהשינויים החברתיים והפוליטיים באותה תקופה.

מחקר מקדים לדוקטורט

Galina Rabinovich

Discourse and Practice of Coercion to Love in the Christian Roman Empire

Supervisor: Dr. Moshe Blidstein

 In my research, I intend to explore the problem of violent implementation of the ideology in the Late Roman Empire. Drawing together materials spanning a wide chronological and geographical range, I examine a special discourse which was formed with the purpose of coercion and violence justification. I share a point of view with the authors who put violence in a wider social, political and cultural context, without reducing it to an exclusively religious ideology. At the same time, it was the Christian ideology that served as a basis for the formation of the specific discourse to justify violence. A specific feature of this discourse is a paradoxical combination of Christian love and cruelty. I suggest further lines of inquiry: Was Christian ethics a tool to legitimize and validate the judgments of those in power, and to justify violence? What were the essential characteristics of this discourse, its effects on existing forms of social communication? How has the established discourse influenced social reality and become a part of the consciousness of the masses? I suppose that the discourse of justifying violence became an integral part of the political and religious language of the Late Empire, was inherited by the Middle Ages and persisted into the Modern Age.

תלמידי/ות דוקטורט

נתנאל (נתי) נגר

מקומה של ההראלדיה (סמלי אצולה) בתרבות הפוליטית והדתית באנגליה של העת החדשה המוקדמת

מנחה: ד"ר צור שלו

המחקר מתבסס על מקורות ראשוניים רבים המצויים בארכיונים שונים באנגליה וכן על ספרות הראלדית שנכתבה במאות ה-16 וה-17 באנגליה. במהלך המחקר שהיתי מספר חודשים באוניברסיטת קווין מרי, לונדון וחזרתי משם עם חומר ראשוני עשיר ומגוון. אחד הפרקים במחקרי עוסק באנטיקווארים אשר שמו להם למטרה לתעד, מתוך המרחב המקודש, מונומנטים וסמלי אצולה שנפגעו או הושחתו בשל נזקי הזמן או האדם. פרק אחר במחקר עוסק בספרות הראלדית שנכתבה באותה תקופה, והוא כולל סקירה של כעשרים חיבורים או ספרים שנועדו להנגיש לאציל הצעיר את רזי התחום. 

לנתי חשבון טוויטר שמתעד ממצאים מעניינים מהמחקר: Natituzzi@

זוהר פורשיאן

מעבר לקו האופק - מרחב החוף האטלנטי של מפרץ קאמפצ'ה (Campeche) כראש גשר בין-תרבותי

מנחה: פרופ' עמוס מגד

באמצעות הגישה המתודולוגית האתנו-היסטורית אני עוסק במרחב החוף האטלנטי של מפרץ קאמפצ'ה - דרום מפרץ מכסיקו. מטרת המחקר היא לבחון במבט פאנורמי את תפקידן של תרבויות החוף בכלל, וערי הנמל שלהן בפרט, במסגרת האינטראקציות הבין-תרבויות בתקופה הקריטית של תום התקופה הפוסט-קלאסית באמריקה התיכונה ועם השלבים המוקדמים של גילוי אמריקה וכיבושה בידי האימפריה הספרדית [1441-1541]. במוקד תשומת הלב של המחקר עומדות תרבויות היוקאטק-מאיה והצ'ונטאל-מאיה מצידו האחד של המפרץ, ותרבויות הטוטונאק והמשיקה מצידו השני. כך גם נבחנות משלחות החקר המוקדמות שיצאו מהאי קובה בחסות הכתר הספרדי ופעלו לראשונה באזורים אלו. נקודת המוצא במחקר שלי היא כי אינטראקציות בין-תרבויות - אשר התבססו על היבטים תרבותיים, פולחניים, פוליטיים, צבאיים וכלכליים בקרב הקבוצות האתניות השונות - הועידו את תרבויות החוף לשמש כראש גשר עבור 'ציוויליזציית המאיה' ו'הברית המשולשת האצטקית', מחד, ויצרו את התנאים המקדימים אשר הבשילו לקראת "גילויין" ושיעבודן של מכסיקו ויוקאטאן על ידי הכובשים הספרדים, מאידך. בעזרת ניתוח ופרשנות חדשה של מגוון מקורות ראשוניים ומשניים, ועוד, אני מבקש להאיר בזרקור רב עוצמה על ייחודו של מרחב החוף במפרץ קאמפצ'ה כמרחב הדומיננטי בתולדות אמריקה התיכונה - מתנועת המיתוסים המייסדים של התרבויות הילידיות ועד לראשית ההתבססות הקולוניאלית של 'ספרד החדשה'.

סרגיי קרז'נר

כלכלה יוצרת פוליטיקה: השפעת יוזמות כלכליות פרטיות על כינון יחסים דיפלומטים בין ארה"ב לבריה"מ

מנחה: פרופ' ערן שלו וד"ר אלי קוק

העבודה תעסוק בהשפעת יוזמות כלכליות פרטיות מצד האמריקנים, על כינון יחסים דיפלומטים בין ארה"ב לבריה"מ. מחקרי יעסוק בתקופה שבין 1914 (תחילת מלחמת העולם הראשונה) לבין 1933 (כינון רשמי של יחסים דיפלומטים בין ארה"ב לבריה"מ). מחקרי יתייחס לתרומתן של יוזמות כלכליות פרטיות לתהליכים פוליטיים בארה"ב, כאשר שיאם של תהליכים אלו – הכרה רשמית של ארה"ב בבריה"מ. אטען, בניגוד לגוף המחקרי הקיים, שהכרה זו היא תוצר של יוזמות שנוצרו בידי הסקטור הפרטי. מדובר למעשה ביוזמות רבות מתחומים שונים, כשהכלכלה היא "הדבק" שמחבר אותם. יוזמות אלו נעשו בידי אנשים שונים, שלעיתים לא היה כל קשר ביניהם (מלבד אזרחותם). חלקם אף מעולם לא ביקרו בבריה"מ (כמו למשל חלק גדול מהפעילים של המפלגה הקומוניסטית בארה"ב), אך פעילותם הכלכלית תרמה רבות להכרה רשמית של ארה"ב בבריה"מ. בעלי תאגידים (כדוגמת הנרי פורד) יהיו חלק משמעותי מנציגי הסקטור הפרטי במחקרי.

אבנר גרשוני

אדוני הקרב: ביוגרפיה קולקטיבית של הגנרלים הבכירים של הוורמאכט, יולי 1943- מאי 1945

מנחה: פרופ' אריה כוכבי, פרופ' שטפן איריש

מחקרי עוסק בגנרלים הבכירים של הוורמאכט בחלקה האחרון של מלחמת העולם השנייה (יולי 1943- מאי 1945). מטרת המחקר היא לבדוק את הגנרלים הבכירים כקבוצת עילית וכיצד אירועים בגרמניה השפיעו על התנהלותם והתנהגותם. על ידי שימוש בביוגרפיה קולקטיבית כשיטת מחקר, אשר ביכולתה להבליט את היחיד בקבוצה ואישיותו הייחודית והמורכבת וכיצד היא משפיעה על הקבוצה, ניתן ללמוד על הגנרלים הבכירים אשר ניהלו ארמיות ופיקדו על חזיתות שלמות. חקירה זו מתאפשרת בעיקר באמצעות ניתוח של למעלה מ-2,000 מסמכים של המודיעין הבריטי על הגנרלים הגרמנים אשר היו שבויים באנגליה בזמן המלחמה וששיחותיהם הוקלטו ללא ידיעתם, ונחשפו לחוקרים רק בשנים האחרונות. החומרים העשירים והמגוונים במידע, מאפשרים הצצה אל תוך עולמם ודרך חשיבתם של הגנרלים השבויים, בזמן שגרמניה בעיצומה של המלחמה ועל סף תבוסה. חומרים אלו מאפשרים ללמוד עליהם מעבר לפריזמה הצרה של היסטוריה צבאית ומהלכי קרבות ולחשוף את עולמם האישי, את חשיבתם והשקפת עולמם. שהרי כלפי חוץ הם כולם נראים זהים, בעלי אותם סממנים חיצוניים, אך למעשה הם היו קבוצה מסוכסכת, מפולגת, מלאת קנאה וחשדנות.

חנן יגר

מוסיקה פופולרית על סיפו של העידן הנאו-ליברלי האנגלי: המקרה של הסוגה המוסיקלית-חברתית "פוסט-פאנק" בתקופת הכהונה הראשונה של מרגרט תאצ'ר 1979-1983

מנחה: פרופ' עודד היילברונר וד"ר אלי קוק

המחקר המשלב בין טקסטים אותנטיים, טקסטים היסטוריים ומחקרים בתחום, יבחן את התהליכים ההיסטוריים, חברתיים, פוליטיים וכלכליים, שחלו באנגליה של שלהי שנות השבעים ותחילת שנות השמונים, כפי שהשתקפו במסרים של אמנים, מבקרים וצרכנים של מוזיקה פופולרית-תקופתית, המקוטלגת כסוגה המוזיקלית-חברתית "פוסט פאנק". המחקר יתמקד בשנים 1979-1983 שנות הכהונה הראשונה של מרגרט ת'אצר והשנים בהן פעילותן של להקות הפוסט פאנק הייתה בשיאה. במחקר ינותחו טקסטים וימופו מסרים בכתביהם של אמנים, מבקרים, וכותבי דעה, המשקפים רעיונות עיקריים בשיח החברתי והפוליטי של אותן שנים בהקשר להשפעת הדוקטרינה הנאו-ליברלית של ממשל תאצ'ר על קהילת הפוסט פאנק. המחקר ינתח את הדרך בה העקרונות הנאו-ליברלים באו ליד ביטוי בטקסטים השונים (דחייה מחאתית/הסתגלות ואימוץ) של קהילה זו. תוצג דרך ההתמודדות (דחייה/ הסתגלות), כפי שהשתקפה בטקסטים של קהילת הפוסט פאנק, אל מול המדיניות הנאו-ליברלית של ממשל תאצ'ר. המחקר יתרכז בטקסטים משירים של מספר להקות וזמרים המייצגים את הסוגה (ז'אנר) וכן ממאמרים ומראיונות הקשורים לאותן להקות, ובכללן: Public Image Ltd (לונדון), Joy division (מנצ'סטר), The Cure (קרולי) , Gang of four (לידס), The fall (מנצ'סטר), The Jam (סארי), Elvis Costello (לונדון) ובהמשך גם The Smiths (מנצ'סטר).